מיכל חבושה – דיאטנית קלינית
אלולוז, המוכר גם בשם Psicose (D-Psicose), הוא ממתיק חדש יחסית בשוק הממתיקים.
אלולז אינו מוגדר כממתיק מלאכותי אלא כ-"סוכר נדיר". זאת מכיוון שהוא קיים בטבע בכמות קטנה במספר מזונות, למשל בצימוקים, תאנים, סירופ מייפל, סוכר חום, בחיטה ועוד.
אלולוז הוא חד סוכר. זאת בניגוד לסוכרוז (המוכר יותר בשמו העממי- סוכר) שהוא דו סוכר הבנוי משתי יחידות של חד סוכרים- גלוקוז ופרוקטוז.
המבנה של האלולוז דומה מאוד למבנה של פרוקטוז, אך ייחודיותו נובעת משינוי מבני קטן אשר גורם לכך שהגוף שלנו אינו מסוגל להשתמש בו.
גופנו דווקא סופג אחוזים גדולים של האלולוז אל הדם (כ70%), אך הוא אינו עובר מטבוליזם בגוף אלא מופרש ישירות לשתן.
אותם 30% שאינם נספגים, מופרשים ברובם דרך הצואה ללא שעברו פירוק על ידי חיידקי המעי.
אחוזים קטנים שכן עוברים פירוק הופכים לחומצות שומן קצרות אשר נספגות אל הדם.
בשל תכונותיו הייחודיות של האלולוז, הוא אינו מעלה ערכי סוכר ואינו גורם לעלייה בהפרשת האינסולין. מסיבות אלו החליט ה FDA האמריקאי שהממתיק אינו צריך להיכלל תחת ההגדרה של סוכר בתווית המזון, אך הוא כן נספר ונכלל תחת ההגדרה של פחמימה.
תרומתו הקלורית נמוכה מאוד ומחושבת כ- 0.4 קק"ל/ גרם, עשירית מערכו הקלורי של סוכר, אשר עומד על 4 קק"ל/ גרם (ערכו הקלורי של האלולוז נובע מהאחוז הקטן שנספג כחומצות שומן).
טעמו ומרקמו דומים מאוד לשל סוכר, אך רמת המתיקות שלו נמוכה יותר, ושווה לכ-70% ממתיקות הסוכר. אין לו טעמי לוואי, אך הוא כן יוצר אפקט קל של קרירות בפה.
אם כל זה מזכיר לכם מאוד את הממתיק אריתריטול, אתם צודקים בהחלט. על אף שמבחינה מבנית הם שונים מאוד (אריתריטול הוא פוליאול בעוד שאלולוז הוא חד-סוכר) מבחינת התכונות שלהם הם מאוד דומים. יחד עם זאת, אלולוז מתנהג בחימום באופן הדומה יותר לסוכר ולכן מתאים יותר לאפייה. זאת בניגוד לאריתריטול שנוטה להישאר גרגרי גם לאחר חימום.
האם אלולוז מתאים לסכרתיים ועבור מי ששומרים על דיאטה קטוגנית
על אף שאלולוז מוגדר כפחמימה, בשל העובדה שהגוף אינו מסוגל להשתמש בו, הוא מתאים לשימוש עבור סכרתיים וקטוגנים.
יתרה מכך, נמצא שאלולוז אפילו מעכב עלייה של רמות הסוכר בדם ומעלה רגישות לאינסולין. אפקט זה נובע מכך שאלולוז מעכב ספיגה של פחמימות דרך מערכת העיכול (הוא מפריע לפעולת אנזימים שדרושים לפירוק פחמימות ליחידות הבסיס שלהן- שלב הדרוש לשם ספיגתם).
האם אלולוז בטוח לשימוש
מנהל התרופות והמזון האמריקאי (FDA) הגדיר את האלולוז כבטוח לשימוש (GRAS- Generally Recognized as Safe)
בשל העובדה שמדובר בממתיק חדש, עדיין אין מספיק ניסויים ארוכי טווח על קבוצות גדולות של אנשים. אולם, המחקרים שכן נעשו לא מצאו תופעות לוואי משמעותיות כתוצאה משימוש בממתיק.
תופעת לוואי אפשרית אחת, היא מעט חוסר נוחות במערכת העיכול.
תופעה זו נובעת מהעובדה שהאלולוז מפריע לעיכול פחמימות. כך שאותן הפחמימות שאינן מתעכלות מגיעות למעי הגס ושם הן עוברות תסיסה על ידי חיידקי המעי.
מדובר בתחושות שיכולות להיות לא נעימות, אך ללא השפעה מזיקה לבריאות.
ייתכן שאפילו להיפך, תופעה דומה מתרחשת גם מצריכה גבוהה של סיבים תזונתיים, ומייחסים לכך השפעות חיוביות על התפתחות החיידקים המיטבים במעי הגס (פרה-ביוטיקה).
מידת ההשפעה על אי הנוחות במערכת העיכול משתנה בין אנשים. אך מחקרים מראים שהגבלה של 0.55 גרם לק"ג משקל גוף מומלצת על מנת למנוע תסמינים. מדובר בכמות גבוהה ביחס לממתיקים רבים אחרים, אך מעט נמוכה משל אריתריטול.
נקודות מעניינות נוספות לסיום
חיידקי הפה אינם מסוגלים לפרק אלולוז ולכן הוא אינו גורם לחורים בשיניים.
על אף שאלולוז קיים בטבע, בתעשייה מפיקים אותו באמצעות שינוי מבני של פרוקטוז אשר מופק מתירס.
מחקרים שנעשו על עכברים הראו שצריכת אלולוז הובילה לירידה באחוזי שומן ובהצטברות של שומן בכבד (כבד שומני). חסרים עדיין ניסויים קליניים גדולים כדי להוכיח השפעה גם בבני אדם, אך אלו בהחלט תוצאות מעניינות.
סיכום- שאלות ותשובות קצרות
הירשמו לקבלת עידכונים על מאמרים חדשים והרצאות זום חינמיות – לרשומים לאתר.
לא ישלח ספאם או כל פרסומים אחרים.
בהרשמה לניוזלטר תקבלו במתנה חוברת מתכונים בריאים ישירות למייל!