פרי הפלא

הפרי שמקורו באפריקה קיבל את שמו בשל יכולתו לגרום לטעמים חמוצים להחוות כמתוקים.

• טעמו של הפרי עצמו אינו מתוק כלל.
• בסביבה חומצית, מולקולת המירקולין שמצוייה בפרי משנה את צורתה ומפעילה את הרצפטורים של הטעם המתוק בלשון. טעמים מרים לא יושפעו מהחומר.השפעה זו נמשכת כ- 30 דקות.
• ה FDA הגדיר את המירקולין כ"תוסף מזון" ודרש לבצע מגוון בדיקות על מנת שיוגדר כבטוח לשימוש. משנת 2011 אסרה ארה"ב על ייבוא של מירקולין.
  
  

סטיביה

ישנם מינים רבים של שיחים וצמחים מסוג סטיביה. אחד המינים הנפוצים נקרא סטביה רבאודיאנה.
מין זה של סטביה כולל מספר חומרי המתקה סטיביולים-תערובת גליקוזידים בעלי עוצמת המתקה של כפי 30 עד 150 מסוכרוז. (גליקוזיד הוא חומר כימי המורכב מחד סוכר או רב סוכר המחוברת לשייר כימי אחר שאינו סוכר). קיימים בסטיביה ארבע גליקוזידים עיקריים בעלי טעם מתוק.
גוף האדם לא מסוגל לפרק את הגליקוזידים שבסטיביה ולעשות בהם שימוש ולכן הם חסרי ערך קלורי ואינם מעלים את רמת הסוכר בדם (1).

ניתן להשתמש בסטיביה להמתקה במספר צורות שונות:

• שימוש בעלי הצמח -טריים או יבשים.
• תמצית אבקתית או נוזלית של הצמח.
•  בידוד של גליקוזידים ספציפיים מתוך הצמח.
  
  

האם סטיביה בטוחה לשימוש?

• נערכו במשך השנים מאות מאמרים העוסקים בסטיביה.
• שני מאמרי סקירה שהתפרסמו ב 2010 קבעו כי לא נמצאו סיכונים בריאותיים בשימוש בעלי הסטיביה או בגליקוזידים המופקים ממנו. אם זאת מציינים החוקרים כי חסרים מאמרים הבודקים השפעה לזמן ארוך.

חוקיות השימוש בסטיביה במזון משתנה בין מדינות:

• בישראל אושרה הסטיביה לשימוש כתוסף מזון על צורותיו השונות מאז 2012.
• בארה"ב לעומת זאת מאושרים לשימוש כתוסף מזון רק גליקוזידים ספציפיים המופקים מהצמח.
• ה WHO –ארגון הבריאות העולמי קבע כי ה ADI (Acceptable Daily Intake -כמות של רכיב אותו יכול אדם לצרוך מידי יום במשך כל חייו ללא סיכון) עבור גליקוזידים סטיביולים הוא 4 מג/קג/יום.

פרי הנזירים Monk fruit

פרי הנזירים (Monk fruit), מכונה גם בשם luo-han-guo או בשמו המדעי Siraitia grosvenorii.

• זהו סוג של מלון שמקורו בסין. נזירים בודהיסטים במאה ה13 היו הראשונים לעבד את הפרי ומכאן שמו.
• הפרי שימש במשך מאות שנים ברפואה הסינית המסורתית לטיפול בכאבי גרון, עצירות ועוד, אך הפך פופולרי במיוחד בזכות השימוש במיצוי שלו כממתיק.
• הרכיב שהופך את הפרי למתוק נקרא מוגרוסיד. הפרי מכיל מספר סוגי מוגרוסידים כשהנפוץ ביותר נקרא מוגרוסיד V.
• המוגרוסידים אינם נספגים לדם כך שהם חסרי ערך קלורי. הם לא גורמים לעלייה באינסולין ולא מעלים את ערכי הסוכר בדם.