סירופ תירס עשיר פרוקטוז – (High Fructose Corn Syrup (HFCS
ממתיק נפוץ מאוד בתעשיית המזון. ניתן למצוא אותו ברכיבים של מגוון רחב של מוצרים תחת שמות משתנים:
glucose-fructose, isoglucose, maize syrup, glucose-fructose syrup
Corn syrup הוא לא שם נוסף ל- HFCS. מדובר בשני מוצרים שונים.

כיצד מיוצר HFCS?
HFCS מופק מעמילן התירס.
עמילן בנוי משרשרת של יחידות גלוקוז.
פירוק העמילן ליחידות גלוקוז בודדות יוצר סירופ תירס (Corn Syrup), המכיל 100% יחידות גלוקוז.
בכדי ליצור HFCS בשלב הראשון מפורק העמילן באמצעות שני אנזימים ליחידות גלוקוז בודדות (כלומר נוצר סירופ תירס), 
בשלב הבא נעשה שימוש באנזים נוסף שהופך חלק מיחידות הגלוקוז לפרוקטוז (על ההבדל בין הסוכרים השונים ניתן לקרוא בפוסט: "סוכרים מהבסיס").

קיימים מספר הרכבים שונים של HFCS
הנפוצים שבהם מכילים 42 או 55 אחוז פרוקטוז.
בתעשייה הם נקראים HFCS 42 ו HFCS 55

•  HFCS 42 משמש בעיקר באוכל מעובד כגון דגני בוקר.
•  HFCS 55 משמש בעיקר במשקאות מתוקים.
  HFCS 42 = 42% fructose + 58% glucose
  HFCS 55 = 55% fructose + 45% glucose
  Table sugar = 50% fructose and 50% glucose

ההיסטוריה של HFCS

•  HFCS נמצא בשימוש בתעשייה האמריקאית מאז 1970.
•  בשנת 1977 לאחר שהממשל העלה באופן משמעותי את המיסים על הסוכר המיובא ולצד העובדה שבארה"ב קיימים גידולי תירס ענפים, מחירו של הממתיק הפך נמוך יותר משל סוכרוז.
•  ב 1980 קוקה קולה החלה להשתמש ב HFCS במשקאות שלה, ומאמצע שנות ה80 רוב חברות המשקאות הלכו בעקבותיה.
  HFCS הפך לממתיק הנפוץ ביותר בתעשייה. ניתן למצוא אותו במגוון רחב של מזונות: משקאות מתוקים, דגני בוקר, יוגורטים ועוד…
• משנת 1999 , בעקבות יחסי ציבור שליליים שהובילו לכך שדעת הציבור הייתה שסוכר בריא יותר מHFCS, החלה ירידה בשימוש בממתיק. מספר חברות נטשו את השימוש ב HFCS וחזרו להשתמש בסוכרוז במוצריהם (ביניהם יופלה והרשי).
• בשנת 2010 האגודה האמריקאית לזיקוק תירס פנתה לFDA בבקשה לשנות את שמו של HFCS ל"סוכר תירס", בניסיון לשנות את יחס הציבור למוצר. בקשתם נדחתה.
• משנת 1970 עד שנת 21014 עלה השימוש הממוצע ב HFCS לנפש מ0.2 ק"ג לשנה לכ20 ק"ג. וזאת לאחר ירידה של 19.8% משנת 1999 עד שנת 2014.

הבדלים בהרכב HFCS וסוכר (סוכרוז)
ראינו שהיחס בין כמות הגלוקוז לפרוקטוז ב HFCS דומה לשל סוכרוז, מהם ההבדלים:

1. בסוכרוז קיים קשר כימי בין יחידת הגלוקוז לפרוקטוז שאינו קיים ב HFCS.
2.  HFCS מכיל כמות גדולה יותר של מים (כ24%)

הבדל בטעם ובמידת המתיקות בין HFCS לסוכרוז
במשך שנים הדעה הרווחת הייתה ש HFCS מתוק יותר מסוכרוז, אך מחקרים מוכיחים שזה לאו דווקא נכון.
אם משווים HFCS-55, שבו היחס בין פרוקטוז לגלוקוז כמעט שווה ודומה בהרכבו לסוכרוז, מבחני טעימה הוכיחו שלא הורגש הבדל משמעותי במידת המתיקות. פרוקטוז מתוק יותר מגלוקוז פי כ 2.25 (1). כך שאם מתייחסים לHFCS בעל אחוז פרוקטוז גבוה יותר (הרכב שנעשה בו הרבה פחות שימוש) אז המתיקות אכן תעלה על של סוכרוז.

האם קיים הבדל בטעם? ישנן דעות לכאן ולכאן אך לא קיימים הרבה מחקרים בנושא. מחקר אחד שנערך ב2011 השווה בין יוגורטים שהומתקו באמצעים שונים: סוכרוז, דבש וHFCS ובדק את העדפת הנסיינים. התוצאה הייתה מובהקת והראתה שהנסיינים העדיפו את היוגורט שהומתק ע"י סוכרוז (2).

עמדת ה FDA לגבי HFCS
" איננו מודעים לכל הוכחה כי קיים הבדל בטיחותי בין מזון המכיל HFCS למזון המכיל כמויות דומות של ממתיקים תזונתיים אחרים בעלי כמות דומה של גלוקוז ופרוקטוז כגון סוכרוז, דבש או ממתיקים מסורתיים נוספים.
אנו תומכים בעמדה שפורסמה ב 2010 לציבור האמריקאי להגביל צריכה של כל הסוכרים המוספים ,כולל HFCS וסוכרוז "

בשנת 1983 קבע ה FDA כי HFCS בטוח לשימוש במזון וחזר ואישר החלטה זו ב 1996.
בשנת 2008 הוציא איגוד הרפואה האמריקאי הצהרה כי לא נראה ש HFCS תורם להשמנה יותר מכל ממתיק קלורי אחר. (מעבר לאתר ה FDA)